ייצוג בבתי-משפט

בתום החקירה מועבר התיק לעיון תובע

מדובר בתובע במשטרת ישראל או בפרקליטות המדינה.

לעתים התובע הנו מטעם גוף אחר בממשל הישראלי.

ישנם תובעים במשרד לאיכות הסביבה, במשרד התשתיות הלאומיות, במשרד התמ"ת, ברשות

העתיקות, במשטרת ההגירה וברשות המסים.

התביעה תחליט אם להגיש כתב אישום בבית-המשפט.

אם מוחלט להגיש כתב אישום-הופך החשוד לנאשם.

בעבירות חמורות יותר (עבירות מסוג פשע)-על התובע להחליט בדרך-כלל אם להגיש כתב אישום רק לאחר שקיים שימוע בכתב ולא בעל-פה.

על החשוד לנמק בכתב בתוך 30 יום מדוע להמנע מכתב אישום בעניינו.

בשלב זה חשוב במיוחד לשכור שירותי עורך-דין פלילי. זאת בהנחה ששירותי עורך-הדין הפלילי לא נשכרו לפני כן בשלב החקירה.

עורך-הדין הפלילי (הסנגור) ישוחח עם הלקוח וינסח בקשתו שלא להגיש כתב אישום. 

במקרים המתאימים הבקשה לא תנוסח בכתב אלא תישמע בעל-פה.

אם תתקבל הבקשה-תימנע התביעה מכתב אישום והתיק ייסגר ללא רישום פלילי.

אם תידחה הבקשה-יוגש כתב אישום לבית-המשפט.

מרבית כתבי האישום מוגשים בבתי-משפט השלום.

בתי-משפט השלום דנים בעבירות פליליות שעונשן עד 7 שנות מאסר.

כתבי אישום חמורים יותר מוגשים בבית-המשפט המחוזי.

כתבי האישום החמורים ביותר (עבירות רצח, אינוס, ריגול, סחר בבני-אדם ועבירות מין) מוגשים בבית-המשפט המחוזי ונדונים לפני 3 שופטים.

משרדנו ייצג ומייצג במשפטים פליליים רבים בבתי-משפט השלום.

משרדנו ייצג ומייצג במשפטים פליליים רבים בבתי-המשפט המחוזיים.

אם מורשע הנאשם בבית-משפט השלום-זכותו לערער לבית-המשפט המחוזי.

הוא גם מורשה לערער על חומרת העונש שהוטל עליו.

אם מורשע הנאשם בבית-המשפט המחוזי-זכותו לערער לבית-המשפט העליון.

גם הוא מורשה לערער על חומרת העונש שהוטל עליו.

עורכי-הדין הפליליים במשרדנו ייצגו בערעורים פליליים רבים בבתי-המשפט המחוזיים: ערעורים על פסקי-דין שניתנו בבתי-משפט השלום.

עורכי-הדין הפליליים במשרדנו ייצגו בערעורים פליליים רבים בבית-המשפט העליון: ערעורים על פסקי-דין שניתנו בבתי-המשפט המחוזיים.